נוירופסיכולוגיה - שיעור 3 - אסימטריה

שיעור 3

split brain - המשך

(חסר כמה דקות מתחילת השיעור)

פני כימרה – מחברים שני חצאים של פנים (למשל – של גבר ואישה, של ילד ומבוגר), שתי ההמיספרות מסוגלות לזהות את הפנים ביבור ובהצבעה, אבל מסתבר שכשמבקשים להצביע המיספרה ימין (שדה ראיה שמאל, יד שמאל) פועלת אוטומטית מהר יותר.

תוצאה דומה מתקבלת בניסוי עם צורות מדומות או צורות של דברים במציאות.

(יש דרכים שונות להציג ציור דומה לכל המיספרה, מהצגה מהירה עם נקודת פיקסציה ועד למכשירים מיוחדים).

באותה משימה של צורות כימרה, כאשר מבקשים לא להצביע על מה שראו אלא על צורה שמתחרזת עם זה, רואים שיד ימין מצביע – כלומר זהו תפקוד שהמיספרה שמאל יותר טובה בו.

נותנים לנבדק למשש צורה ביד ימין או שמאל, בעיניים עצומות, ואז מבקשים מהם להצביע על הצורה מגלים (כמה מפתיע) שהמיספרה שמאל (כלומר- יד ימין מצביעה) טובה יותר בצורות שאפשר לשיים או נבדלות בפרטים, ואילו המיספרה ימין מתמחה בצורות הוליסטיות וכאלה שאי אפשר לשיים. (עוד עדות לכך שההבדלים אינם התחום התמחות אלא בדרך עיבוד המידע בין ההמיספרות).

ניסוי נוסף – מטריצה עם צורות. בתנאי אחד שתי ההמיספרות רואות את אותה תבנית, ובתנאי אחר כל המיספרה רואה גירוי אחר. אח"כ מציגים צד אחד ושואלים האם ראו את הדוגמא קודם. התשובה היא תמיד כן. משווים בים חולה ספליט בריין לבין נבדקים בריאים, ורואים שבתנאי של מטריצות זהות הנבדקים הבריאים הצליחו קצת יותר (שתי ההמיספרות קיבלו את המידע ומשתתפות בתשובה, ואילו אצלו רק אחת), ואילו בתנאי השני mixed הנבדק עם הספליט בריין הצליח יותר מנבדקים בריאים (כי לא היה מידע סותר מההמיפרה השניה שהפריע. מבחינתו כל המיספרה מזהה ועונה לחלוטין בנפרד [הניסוי נעשה בלחיצה על כפתור]).

The interpeter theory – תיאוריה לפיה המיספרה שמאל מתפקדת כ"פרשן" של המידע מכל המח (כי היא זאת שאחראית על עיבוד שפה).

משחק הניחוש -

יש שני אסטרטגיות אפשריות:

1. מקסימיזציה – מנחשים את מה שהופיע הכי הרבה פעמים (כחול, מופיע 75 אחוז מהזמן, חוזרים על הניסוי פעמים רבות. תבנית הפעולה של חיות נמוכות יותר.)
2. match – ניסיון למצוא תבנית, סדר, היגיון (וינחשו אדום. כך בני אדם נוטים לפעול).

מה עושה כל המיספרה?

נתנו לJ.W את הניסוי, וראו שהמיספרה ימין היא מקסימייזר, והמיספרה שמאל בוחרת באסטרטגיה match. (למרות שהמיספרה ימין הצליחה יותר, שמאל שימושית מאד בחיים האמיתיים – מציאת דפוסים).

ניסוי – מראים להמיספרה אחת תמונה של כף ולשניה תרנגול. שואלים – מה ראית, והוא מצביע על הכף. שואלים למה, והוא אומר שצריך את הכף כדי לנקות אחרי התרנגול. שואלים למה הוא הצביע דווקא על הכף, והוא אומר שצריך את הכף כדי לנקות אחרי התרנגול – ניסיון של המיספרה שמאל (זאת שמדברת) למצוא סדר, היגיון.

בניסוי דומה מראים להמיספרה ימין את המילה walk והנבדק מתחיל ללכת. המיספרה שמאל לא מודעת למילה. שואלים אותו למה הוא הולך, והוא עונה שהלך להביא קולה --> ניסיון של המיספרה שמאל לעשות סדר.

Michael Gazzaniga – המיספרה שמאל היא בעלת תפקיד הפרשן, היא מנסה למצוא סיבות הגיוניות לדברים.

צורות נבון – הומצאו ע"י דוד נבון, ומשמשות למבחנים שונים. מדובר באות גדול משורכבת מאותיות קטנות.

מבחן – מראים צורה כזאת לפגועים באחת ההמיספרות לזמן קצר, ומבקשים מהם לצייר את הצורה (בודקים גם במשולש שבנוי מריבועים וכו', כדי לוודא שלא מדובר בפגיעה ביכולת שפתית).

ממצאים- פציינטים של המיספרה שמאל – כלומר – כאלה שפגועים בהמיספרה שמאל מעתיקים את הצורה הגדולה אך לא את הקטנות שמרכיבות אותה, וכאלה שפגועים בהמיספרה ימין עושים בדיוק ההפך – מעתיקים רק את הצורות הקטנות.

הצליחו למקד את התופעה באזור ספציפי במח, מקביל בשני ההמיספרות (זה היה פעם, והיום חושבים שזה נכון לגבי כל ההמיספרה, ולא אזור ספציפי).

ביפנית יש שתי שפות:

• קנג'י – אותיות שנלקחו מסינית וכל אחת מביעה מילה שלמה (קשה למי שנפגע בהמיספרה ימין, פגועי המיספרה שמאל מצליחים)
• קאנה – מילי שמורכבות מאותיות (להפך)

אנחנו רואים שזה לא מדויק לומר שהמיספרה שמאל אחראית על שפה, אלא על צורת עיבוד פרטנית.

Infantile hemiplegia – תינוקות שנולדים עם המיספרה אחת מנוונת. גילו שהכי טוב להוציא את ההמיספרה הפגומה לגמרי. הסרת ההמיספרה מעלה את היכולות הקוגניטיביות שלהם. רואים שאין הבדל איזה המיספרה מסירים. ההמיספרה שנשארת הופכת להיות מומחית בשפה. מראה על הפלסטיסיות של המח (שהיא מרשימה, אם כי לא מושלמת).

כשמדברים על פגיעות בתפקוד לפי ההמיספרה הפגועה מדובר בהכללה.

סוף מצגת

אסימטריה צרבלית במח הבריא

מבחן WADA – מזריקים חומר מרדים לתוך עורק המספק דם לאחת ההמיספרות, וזה מרדים המיספרה אחת לכמה דקות (בעיקר לפני ניתוחים, כדי לבדוק איך אדם מתפקד ללא ההמיספרה). אפשר לראות בסרטונים שמבקשים מהאנשים לספור אחורה – 10, 9... ובאמצע הספירה מזריקים להם את החומר להם מתחילים לדבר שטויות.

אצל נבדקים בריאים ימניים המיספרה שמאל דומיננטית לשפה (יש שונות בעד כמה הדומיננטיות באה לידי ביטוי – כמו עם ידיים: יש כאלה שימניים וכותבים ביד ימין אבל חק מהפעולות עושים ביד שמאל, ויש כאלה שיעשו הכל בימין).

נבדקי מח חצוי לא יכולים ללמד אותנו הכל על מח בריא כי (חסר אחד) זה מראה על הפוטנציא של כל המי', אבל למעשה יש אינטראקציה בינהן.

במח בריא בודקים האם תהיה תגובה מהירה יותר כאשר הגירוי הוצג קודם כל להמיספרה אחת (כי כאן הרי המידע עובר בין ההמיספרות). אם לקח יותר זמן להמיספרה אחת כנראה שזה הזמן שלקח למידע לעבור להמיספרה השניה.

עושים גם ניסויים בהאזנה דיכוטית אבל הרבה פחות מניסוים במערכת הראיה (חסר קצת).

מתודה נוספת היא רישום הפעילות המוחית, או הדמיה המודינאמית.

(הערה מתודית - מניחים שיותר דם = יותר פעילות בהמיספרה = יותר דומיננטיות במשימה, אבל למעשה ייתכן להסיק, ספציפית מזה [למסקנות מצטרפות כמה מתודות] שאם זורם יותר דם זה כי ההמיספרה דוקא פחות דומיננטית, לכן עובדת יותר קשה).

הצגת מילה למחצית שדה הראיה

צד ימין של של הראיה (-המיספרה שמאל) הגיבו מהר יותר ומדויק יותר. המסקנה – המיספרה שמאל מתמחה.

הסבר אלטרנטיבי – ההבדל משקף את הזמן שלוקח לנוע מנקודת הפיקסציה באמצע המסך בתחילת המילה לצד שמאל של שדה הראיה (הניסוי היה אנגלית, כך שזה היה רחוק יותר).

כדי לבדוק עשו ניסויים בעברית, שם הכיוון הפוך.

(חסר קצת)

לבסוף הסתבר שהמבחנים היו ביידיש, באותיות עבריות, והנבדקים לא היו בקיאים היטב בשפה, וזה מרעיש. עשו שוב את הניסוי, ואז עם אותיות מטושטשות או ילדי גן שרק עכשיו התחילו לקרוא...

המסקנה הסופית – המיספרה שמאל היא זאת שמתמחה בקריאה.

עוד ניסוי בפני כימרה-

פנים – צד ימין של פנים – צד שמאל של שדה הראיה, ולהפך.

שואלים מה דומה יותר לפנים השלמות, ורואים שהמיספרה ימין מתמחה בזיהוי פרצופים – מזהים את הפנים שמורכבות מהחצי הימני של הפנים = צד שמאל של שדה הראיה.

בניסוי נוסף מופיעה נקודה על המסך לרגע ואח"כ צריך למקם אותה. כאן המיספרה ימנית (שדה ראיה שמאל) מבצעת טוב יותר (משימה חזותית מרחבית).

גם במשימה של רוטציה מנטאלית יש עדיפות להמיספרה ימין.

שמיעה

• אנשים זוכרים טוב יותר מידע שהוצג לאוזן ימין (המיספרה שמאל).

יש כמה מודלים משנסים להסביר את זה.

המודל של קימורה- הוא מסביר את ההבדל בכך שהמיספרה שמאל היא זו שמדווחת, ולכן היא תדווח על מה שהגיע קודם (במקרה של השמעת שתי צלילים בו זמנית).

המודל של קינסבורג – אנחנו באופן כללי שמים לב טוב יותר למה שקורה בצד ימין של המרחב.

בניסוי של הצגת סדרת גירויים בו זמנית לשתי האזניים יש תמיכה במודל של קינסבורג, אבל לא במקרה בו אפשר לשלב את המידה לרצף בעל משמעות.

רצף של אותיות – מדווחים יותר טוב על מה שהמיספרה שמאל שמעה, ולעומת זאת יש דיווח יותר טוב על מלודיות שהצוגו להמיספרה ימין.

בנוסף – קצב – המיספרה שמאל מדווחת טוב יותר, מנגינות- המיספרה ימין עדיפה.

--> התמונה מורכבת.

N170 – גל שמאפיין עיבוד פרצופים מופיע יותר בהמיספרה ימין, שכמו שאמרנו מתמחה בעיבוד פרצופים.

באופן דומה – מידע אורתוגרפי ולא אורתוגרפי – יש פעילות בשתי ההמיספרות, אבל פעילות רבה יותר בהמיספרה המצופה. ובאופן דומה פעילות בהמי' שמאל כאשר ילד שומע סיפור. כנ"ל בזיהוי פרצופים בFFA.

ניסוי Bertelson:

(חסר)

יחסים הירארכיים – תמונה של בית. מה רואים? אפשר להסתכל ברמה גלובלית- בית, או יותר לפרטים – חלון, דלת, דשא. אלו צורות עיבוד שונות.

אותיות נבון – אותיות גלובליות שמורכבות מאותיות לוקאליות.

נבון (שבכלל לא חקר הבדלים בין המיספרות, אלא לוקאליות וגלובליות) מצא שיש יתרון לאות הגלובלית:

• מדווחים מהר יותר על האות הגלובלית לעומת הלוקאלית
• יש הפרעה של אות גלובאלית לעיבוד האות הלוקאלית, אך לא בכיוון ההפוך.

בהמשך מצאו שיש עוד כמה גורמים שמשפיעים – כמו גודל התצוגה.

מחקר על הבדלים בין המיספרות -

שאלה – האם H מוצגת בתמונה. (כל השילובים של h ולא h, גלואלי ולוקאלי).

היא הציגה את האותיות לשתי ההמיספרות, וגילתה שכאשר יש h רק באות הגלובלית יש זיהוי מהיר הרבה יותר (זמן תגובה קטן יותר, לשים לב) כאשר האות מוצגת להמיפרה ימין, ולהפך כאשר האות רק לוקאלית – עדיפות בהמיספרה שמאל.

Spatial frequeny – התאים הבסיסיים ביותר במח רגישים לתדירויות שונות. יש תיאוריה שאומרת שזה מה שאחראי להבדלים בין ההמיספרות.

אנחנו רואים 1. אות נבון רגילה 2. אות נבון שעשו עליה פילטר שמעביר רק את התדרים הנמוכים 3. אות נבון בתדרים גבוהים בלבד.

תיאורית הDFF – תדרים גבוהים מעובדים בהעדפה על ידי ההמיספרה השמאלית, והתדרים הנמוכים ע"י הימנית.

הבדלי תפקוד בין גברים ונשים-

אצל נשים החלוקה באזורי שפה נוטה להיות פחות דיכוטומית – יש אזורי שפה גם בהמיספרה ימין, פחות לטרליזציה.

הגורמים יכולים להיות הורמונליים, גנטיים, קצב בשלות (הבדל בין המינים ביכולות שפתיות שהולך ונעלם עם השנים), חינוך וסביבה.

סרטון RSA (הם אדירים!).